אין מה לעשות, גם אני נפלתי לפני שנים בהתמכרות הקשה לאשכול נבו. אולי כי אני אישה. או ישראלית. או אישה ישראלית — כן, אבל פשוט לא משנה איפה אני בעולם, כל ספר שלו סוחף אותי לעולמות אחרים, אבל בסוף גם לעצמי.
בשנים האחרונות רקדתי במרחבים ובמסיבות של קארין, ואת הספר של נרקיס אלון, ״אישה חיה״, קראתי בערך שלוש פעמים.
יש משהו בחיבור הזה בין הגשמה למיניות, בין הגשמה לגוף, ובין היכולת שלנו לנוע במרחב לבין האופן שבו אנחנו מתנהלות בעולם שממשיך להעסיק אותי.
הפרק הזה מביא 45 דקות של הזדמנות לשמוע על הבחירה לעשות שינוי כשהחיים כבר לא מרגישים לנו מדויקים.
איך הכל (אוקיי, אולי לא הכל) קשור לתנועה, ואיך החיבור עם אלוהים גרם לה למצוא את עצמה מחדש.🧚🏼♂️❤️